דגשים להסכם זכיינות
הסכם זכיינות הוא חוזה מחייב בין רשת לבין יזם שמבקש להצטרף אליה, לקבל את הזכות למכור את מוצריה ולעשות שימוש במותג ובקניין הרוחני (למשל העיצוב שמזוהה עם הרשת, הידע שהצטבר בה לגבי תפעול סניפים ועוד). זהו הסכם רב חשיבות הן מבחינת הרשת והן מבחינת הזכיין: הרשת מבקשת לשמור על עוצמת המותג ועל המוניטין שרכשה במשך השנים מפני התנהלות בעייתית של זכיין מסוים, ואילו הזכיין זקוק להגנה מפני שרירות לב של אנשי הרשת שכוחה עדיף על שלו.
הדגשים העיקריים בהסכמי זכיינות הם:
* המחויבות של הרשת – בכל הנוגע לסיוע במציאת מקום שבו יפעל הזכיין, הכשרת כוח אדם, השקעה בשיווק ופרסום, ייעוץ שוטף ועוד.
* ההסדר הכספי – דמי הזיכיון, התשלום החודשי (בין אם הוא קבוע ובין אם כאחוזים מהפדיון), הערבות הנדרשת מהזכיין.
* בלעדיות – האזור שבו מוענקת לזכיין בלעדיות.
* אי תחרות – המגבלות שהזכיין לוקח על עצמו בתום תקופת הזיכיון בכדי לא לנצל את הידע שקיבל מהרשת על-מנת להתחרות בה.
* התנאים להפסקת ההתקשרות העסקית – האם הזכיין רשאי בתנאים מסוימים למכור את הזיכיון לצד שלישי, המצבים שבהם תופסק ההתקשרות בהסכמה הדדית וכו’.
* הפרת חוזה – פירוט של התנהגויות שנחשבות להפרת חוזה, כולל הסנקציות שרשאית הרשת להטיל על הזכיין והמקרים שבהם עלולה ההפרה להוביל לסיום מידי של תקופת הזיכיון.
עוד דגשים להסכם זכיינות הם ניסוח ברור וחד-משמעי, כזה שלא משאיר מקום לספקות, אי הבנות או פרשנויות שונות, וגיבושו בעזרת עורך דין מיומן. עו”ד גיא קולן ניסח ובחן חוזי זכיינות רבות, הן מטעם רשתות מובילות בארץ ומחוצה לה והן מטעם זכיינים. הניסיון הרב והבקיאות המקצועית שלו, כמו גם הידע רחב ההיקף בתחום המסחר באופן כללי, מבטיחים הסכם מיטבי בדרך למקסימום תועלת מרכישת הזיכיון.